מבוא השערים · פרק ח׳, י״ב

ובספה״ק דברי אלימלך לפורים איתא מכ״ק אביו, זקני הרהצהגו״ק זצוקלל״ה ממאגלינצה שאמר ברוב ענוותנותו, כאשר אני מסתכל בהתורה מוצא אנכי עצמי קצת, אבל כאשר אני מסתכל בהצדיקים הקדושים אשר בארץ המה, איני מוצא עצמי לשום ערך נגדם עכ״ל הק׳. כל אבר, כל גיד, וכל חוט בשר האיש, צריך לעבוד עבודת ד׳ ולהתיגע בעבודתו, ולכל מחשבה פרטית, לרצון יחידי, לדיבור ודיבור, עשי׳ ועשי׳ פרטית, ישנה עבודה לעצמה, בין איך להסיר הרע ממנו, ובין איך לעלות בעבודת קדשו למרום. ועיקר הכל הוא היגיעה ועבודה הקשה. וכאשר התיגע לעבד החסיד אצל רבו, אז התחיל גם להכיר מעט את גדלות אלקותו ית׳, כי לא בדעת יושג זאת, ולא בשכל ממשיכים התגלות החסידות שהוא מעין הנבואות, רק בהתקדשות כל עצמותו הבאה ע״י יגיעה.