מבוא השערים · פרק ז׳, י״ט

וגדולי החסידים מטעימים את הדבר גם כן בדרך עבודתם הנ״ל והתגלותם הקדושה, וז״ל הק׳ בנועם אלימלך פרשת וישב ע״ד ששמעתי משל מתוק מפי אדומ״ו הרב המגיד דק״ק ראווני זללה״ה, והוא, שאנו רואים שכעת אשר אנחנו בגלות המר יש בנ״א שזוכים לרוה״ק בקל יותר מבימי הנביאים שהיו צריכים השבעות והתבודדות רב כידוע כדי שישיגו הנבואה ורוה״ק, ואמר משל נפלא ומתוק למשל המלך שהוא במקום כבודו בביתו וכו׳ ויבא איזה אוהב המלך וירצה להזמינו לסעודתו לביתו אזי בודאי יכעס עליו המלך כי אין זה כבוד של מלך לצאת מפלטין שלו לבית אחרים, גם אם יהי׳ הסעודה גדולה עד למאוד, ובלתי אפשרי שיזמין את המלך לביתו עד שיכין כל הכנות ויעמיד מליצים ופרקליטין גדולים שימצא חן בעיני המלך שיבא לסעודתו, אבל כשהמלך נוסע בדרך ורוצה ללון בדרך אזי כאשר ימצא מקום נקי באכסניא, אף אם בית המלון הוא בכפר אם הוא רק נקי אזי זה בית מלונו ללון שם, והנמשל מובן ממילא בזמן שבית המקדש קיים והי׳ שכינת כבודו בבית קדשי הקדשים אזי אם הי׳ רוצה אדם לשאוב רוה״ק או נביאות הי׳ צריך עבודה גדולה וכו׳ אבל עתה בגלות שגם השכינה הקדושה גלתה עמנו ותשוקתה מאוד למצוא מקום דירה לשכון בה, ואם מצאה מנוח ומקום נקי אדם שהוא רק נקי מעבירות וחטאים אזי שם היא דירתה עכ״ל הקדוש.