מבוא השערים · פרק ז׳, י״א

ובסוף ספר הק׳ נועם אלימלך באגרת הקודש איתא, ששאל אותו בנו הצה״ק הרבי ר׳ אלעזר זצוקלל״ה על נוסח התפילה שהחסידים משנים מאשכנז לספרד והשיב אביו הקדוש זצוקלל״ה, שנוסח ספרד היא נוסחא גבוה באור גדול שאין העולם כדאי להשתמש בו ולכן העמיד הב״י את נוסח אשכנז במקומו שהוא דבר השוה לכל נפש בערכנו, אבל לפי הצדיקים אשר רחצו מצואתם ומדקדקים על נפשם כחוט השערה ודאי לא היתה כוונתו ז״ל עליהם לבטל אותם מלהתפלל נוסחא זו, ואם תקשה לך הא יש כמה אנשים שאינם במדרגה זו ואעפ״כ מתפללים נוסחא זו ומתחברים להחסידים עליונים וגם הם נקראים בשם חסידים, ואומר בקדשו שכתבו, ״ויאמינו בד׳ ובמשה עבדו״, שמש״ר הי׳ מקדש עצמו עד שבא למדרגת הנבואה ועלה למרום והוריד התורה לישראל, אבל כל ישראל לא היו יכולים לבוא אל מדרגת מש״ר ושיקבלו את התורה במדרגת הנבואה, אך מחמת שהאמינו במשה והתקשרו בו והוא הי׳ משפיע עליהם רוח קדושה, והי׳ כאילו הם ג״כ במדרגה זו ועי״ז יכלו כולם לקבל התורה ע״י אחדותם והתקשרותם במשה. זהו קיצור דברי קדשם שם,