והיש דבר יותר פשוט להחסידות ממאמר הקדוש אשר בר״מ שבזוה״ק פ׳ בהר ק״ט ע״ב וזלה״ק, קב״ה כד לאו איהו בקורבנא עם שכינתא בכל ישראל דאינון אנשי מידות, דאינון אברים דילה, וכו׳, וכאילו לא הו׳ קב״ה חד ע״ש. מעתה אין צריכים להפשיט את הפשט הפשוט, ולומר שרק מפני שהשכינה במרום מתקשטת בישראל ובמצוותיהם, לכן אומר הר״מ שיחוד הקב״ה ושכינתי׳ הוא בישראל, רק פשוט, ממש כל איש ישראל אנשי מידות הנמצאים בעולם הזה הם אברים דשכינה, וכשהקב״ה רוצה להתיחד בשכינה ולהתקרב בה, אז בישראל מתייחד, ואם בהם אינו מתייחד כביכול גם הוא ית׳ אינו חד.
מבוא השערים · פרק ו׳, כ״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hakhsharat haAkhrakhim, 16. Ring. 11-432
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מבוא השערים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
