מבוא השערים · פרק ו׳, י״ז

את פרטיות השמות של הבחינות, מידות, שיעוריהן וגבוליהן, אין הזוה״ק מפרש ומבאר כבספרי הקבלה הנ״ל, ורק בדרך רמז אומרם כנ״ל. ומ״מ אמרו התנאים על התנא האלקי רשב״י שכל מלה באתגלייא. עיין זוה״ק אחרי נ״ט ע״ב, וס״א ע״א. והוא מפני שלא הסתיר את מראות הקודש, במושגים, דיבורים, הגבלות ושמותיהם, רק את עצם הנבואה כמו שהיא, גילה, כעין במשל ההדיוט הנ״ל מספר הב׳. אבל המספר רק הדיוט וסיפורי הדיוט, והזוה״ק להבדיל באלפי אלפים הבדלות התגלות נבואה ממשית הוא, כמ״ש כמה פעמים בזוה״ק וגם בדף ס״א הנ״ל, שכיון שד׳ נתן לו התגלות נביאות לכן כל מל״ה דאתגלייא. אבל כיון שלא כמו שגילו הנביאים גילה רשב״י כנ״ל, שהם גילו בלבוש העשי׳ והוא ז״ל האצילות כמו שהיא.