מבוא השערים · פרק ו׳, ט״ו

למשל עיין בראשית זוה״ק בהקדמתו בדף ב׳ ע״א, וז״ל הק׳. מלה סתימא הו׳ קמי קב״ה וגלו במתיבתא עילאה, ודא הוא. בשעתא דסתימא דכל סתימין בעא לאתגלייא וכו׳. שלא נאמר שמות כל דבר וספירה ועולם רק סתם ראי׳ כמו שהיא. אבל כשמעיינים ע״ז בהמקדש מלך, רואים את פרטיות שמות הספירות וכו׳ הנאמר בזה. וכעין זה כמעט כל הזוה״ק מלא. ולא עוד, אלא אפילו כשמדבר זוה״ק מפרטיות הספירות, ע״פ רוב אינו קורא אותן בשמותיהן הק׳, רק עלמא עילאה, עלמא תתאה. או מלכא עילאה, מלכא תתאה. אתר ידיע. או כעין שאיתא שם בדף ועמוד הנ״ל, א״ר שמעון מכאן ולהלאה וכו׳ תרין דרגין אינון וכו׳ חד דא דאתמר מ״ה וחד מ״ו, דא עילאה ודא תתאה ע״ש.