מבוא השערים · פרק ג׳, כ״ז

גם בזוה״ק ובשאר ספרי מקובלים מצווים הרבה על העבודה שבמדות לאהבה וליראה, והתורה צותה ואהבת וכו׳ ויראת וכו׳, אבל בהם עבודות אלו לאדם כמו שאר העבודות שמצווה עליהם, כי גם בגופו מצווה לעבוד ולעשות, לאכול מצה וכו׳ כן גם במדותיו, אבל לא ראינו מפורש בהם שפעולות אלו תהיינה פעולות עילאיות, וכמו המצוות והעבודות בעשי׳ כן גם המדות אהבה ויראה לד׳ מתעלות בעיקר להיות עבודות עילאיות רק ע״י הכוונות, אם מכוון ומיחד בהן במוחו הכוונות ויחודים הנמצאים בספרי המקובלים, בפרי ע״ח, ספר הכוונות, סידורי האר״י ושאר כתבי האר״י זצוקלל״ה. משא״כ ספרי החסידות והעבודה אשר בהן, מלאות בעיקר בעבודת הגוף איך לתקן המדות ולהתפעל בהן באהבה, יראה וכו׳, ושהן בעצמן עבודות עילאיות והעיקר בעבודה, ולא עוד אלא כיון שמצאו קדושינו שלא כל אחד יכול לפעול בשניהם, לכוון את הכוונות וגם להתפעל במדותיו, אמרו לוותר על פעולות המחשבה והכוונות מאשר על עבודת הרוח והגוף במדות.