מבוא השערים · פרק ב׳, ל״ד

ולימוד קבלה באופן זה בהסרת הלבושים כל אחד לפי מצבו, גם מהמשכיל המשיג וגם מהמושכל המושג, עם הכנה קודמת בעבודת המצות בפועל בלימוד התורה בפשטות וכו׳ מאירה ומקדשת את ישראל ומאחדתו בד׳ ביותר, כי הן כל התורה התלבשות המשכה והתגלות ד׳ היא, אבל מה אחרית ותכלית ההתגלות הזאת, לכנוס אל תוך קרב האיש בשעת לימודו השגותיו ועבודתו הוא התכלית, כי מתי התורה ומצות נשלמות, כשאיש לומדה ומקיימה, הוא ית׳ אין סוף הוא, ואהבתו ותשוקתו אל איש הישראל אף הגופני בעולם הזה בלי סוף הוא, ולא נתקררה תשוקתו עד שנכנס גם אל תוכם ממש דר ומתיחד עמהם. כך הוא ענין הנבואה וכך התורה, ולא עוד אלא שגם התלבשותו ית׳ במרום בספירות, כסאות, מלאכים וכו׳, שורש התלבשות זו, התלבשות בישראל היא, ודי לחכימא ברמיזא, הישראל ראשו באצילות כל הנאצלים ותחתיתו בתחתיתם.