מבוא השערים · פרק י׳, ל׳

והיא אחת מן סיבות ההשתנות אשר בין נפש איש לאיש, חוץ מזה ששורש נפשו של זה יכול להיות גבוה משל זה, גם הגוף מסבב הרבה בזה, אם מזג גופו, אבריו מוחו ולבו יותר זכים, גם הנפש הנתפסת בגוף היינו בהם, ומתפעלת מהם מזדככת, או שלא מתעבה עכ״פ, ואם הם גסים ועבים, גם היא מתגשמת, ובשביל זה גם באיד אחד, יש השתנות, לא בפעולותיו לבדן רק גם בנפשו ואל הרי נפשו כשהי׳ רשע כהרי נפשו כשנעשה צדיק, ולא הרי נפשו טרם הכניס עצמו כולו לעבודה, אף אם רשע ל׳ הי׳, כהרי נפשו כשהכניס את כל עצמו לעבודה, ומה גדול המרחק בין דור לדור, חוץ מזה ששורשם חלוקים, גם פעולותיהם ומעשי גופם ונפשם אף דיבוריהם ומחשבותיהם, פועלים עליהם ומחלקים אותם. והוא הענין שהוצרך הרמב״ם ז״ל להוסיף לנו ידיעת הנפש על דברי הקדוקים הקודמים לו, והורה לנו שכדי לתקן את נפשנו ומדותינו, צריכים אנו גם להכיר ולדעת את נפשנו, מפני השתנות הנפשית אשר בדורותיו הוא, ומה נענה אנן, כשגופינו, נפשותינו ורוחינו ירדו כ״כ פלאים, שכדי לדעת איך לשלול את כחותי׳ ונטיותי׳ מן היצר הרע ולעבוד בהן את ד׳, וגם לעלות ע״י ידיעתה להשגה עכ״פ מעטת בנפלאות ד׳, צריכים להתאמץ ולרדת למצולותי׳ כפי שהיא עתה ולהכירה.