מבוא השערים · פרק א׳, ס׳

ומביאים את הערוך ערך אבן, ומביא שם מס׳ היכלות שהיו עושין מעשים ומתפללים תפילות בטהרה וכו׳ וצופין בהיכלות ע״ש, והמהרש״א ז״ל מפרש נכנסו לפרדס החכמה והיא חכמת אלקות עכ״ל, ואלו ואלו דברי אלקים חיים שחוץ מן הפשוט שעלו לרקיע כבר״מ וכפרש״י, כל לימוד קבלה אז, הי׳ מין עלי׳ למעלה שרק מי שהי׳ יכול להתפשט עצמו מן עצמו ומן עוה״ז הי׳ יכול לעלות ולהגיע לה, ורק איש האלקים קדוש רשב״י בזוה״ק פעל ועשה המשכה למטה, וכמ״ש בריש הקדמת ת״ז הקדוש רשותא אתיהב להון וכו׳ לנחתא בינייהו [היינו לרדת] ולכל מלאכיא וכו׳ לכל שמהן קדישין לגלאה לון. היינו שהאורות והספירות למטה ימשכו שגם איש שאינו יכול לעלות, אם מקדש א״ע לפי המבואר בספרים הקדושים יוכל ללמוד ואור אלקים זה גם עליו יזרח,