ועוד צריכים אנו למודעי, מה יתרת הנביא בזה משאר מוכיח שאינו נביא, ולמה אמר ד׳ נביא אקים להם ולא מוכיח אקים להם, וכן מה החילוק בין המ״ח נביאים וכו׳ שדבריהם צריכים לדורות, לשאר הנביאים שדבריהם הקדושים היו רק לדורותיהם שכל אחד הי׳ נמצא בו, כי גם מוסר הנביאים אשר נכתב, לדרותיהם הי׳, ומ״מ טוב הוא גם לנו להתיסר ולקיים על ידם את התורה, וגם מוסר שאר הנביאים שלדורותיהם, שלא נכתב, הי׳ מוסר, גם אותנו יעורר לקיים את התורה, כי אין לומר שפשט בדברי רש״י ז״ל, שדברי המ״ח נביאים וז׳ נביאות היו דברי הוראה ומוסר, ודברי שאר הנביאים לא היו בכלל דברי הוראה ומוסר רק מיני עתידיות שהיו נצרכות לדורותיהם, ראשית, הלא גם דברי עתידיות מן המ״ח נביאים וז׳ נביאות לדורותיהם כגון של אליהו, אלישע, ישעי׳, ירמי׳, יחזקאל וכדומה מן הנביאים, נכתבו, ועוד אין להעלות על הדעת, שכל אותם הנביאים כפלים כיוצאי מצרים, לא דברו, לא שירה לד׳ ולא הוראה ומוסר לישראל זולת דברי עתידות בלבד.
מבוא השערים · פרק א׳, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hakhsharat haAkhrakhim, 16. Ring. 11-432
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מבוא השערים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
