מבוא השערים · פרק א׳, נ״ד

וזאת מוכחת, שגם שכלם לא שכל אנושי אשר יחקור האדם הוא, רק הופעה ממרום הוא, אשר ד׳ הופיע מרוחו לישראל ותמידית היא, מקודם ע״י הנביאים, אח״כ ע״י אנשי כנה״ג, ע״י התנאים וכו׳. וכיון שהדורות יורדים ואור ד׳ מסתתר בכל פעם יותר, לכן גם שכל התורה, שהוא הופעת רוח ד׳, ג״כ מתמעטת ומתצמצמת בכל פעם יותר. אבל אנו אין צריכים לראיות והוכחות לזה בשכל, כי] אחת מעיקרי התורה וישראל הוא שנאמין באמת, שהיא תורה מן השמים, תורה שבע״פ שניתנה מסיני ונתגלה לנו אח״כ ע״י התנאים והאמוראים הקדושים, וגם הם היו ארובות השמים להאיר בהם לישראל, והגמרא [ברכות ס״ג] אומרת עה״פ ודבר ד׳ אל משה פנים אל פנים א״ר יצחק א״ל הקב״ה למשה, משה אני ואתה נסביר פנים בהלכה, הפשוט והדרש עולים בכוונה אחת, לא שכל בלבד יש בתורה רק גם אור אלקות שע״י התורה נעשה בחי׳ ודבר פנים אל פנים.