מבוא השערים · פרק א׳, נ״ב

[הג״ה. וכבר הוכחתי לקטני אמנה בזה ולא יכלו לעמוד בהוכחתי. אמרתי להם, הנה בכל חכמת העולם רואים, שכל דור אחרון מתחכם יותר מהדור אשר קדם לו, לא בהחכמות הנודעות ע״י נסיונות לבד שמנסים באופן זה ואינו עולה יפה ובאופן זה ועולה יפה. לא בהם בלבד, כל דור מתחכם יותר, לומר שמפני ריבוי הדורות גם הנסיונות מתרבים והם המחכימים את הדורות לראות שבאופן זה לא הי׳ טוב רק באופן זה, ובא דור אחר ומוסיף לנסות עד שמתחכם עוד יותר ומחדש מכונות שונות, ואין זאת חכמה יתירה רק בקיאות ורגילות יתירה. רק גם באופן ההגיון בעצמו איך להגות מתחכמים ואינם משמשים בשכלם באופן ששמשו מלפנים עמו, עד שהשכליות והסברות אשר מלפנים, בערות הם עתה להבדיל.