מבוא השערים · פרק א׳, מ״ב

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

במדרש שיר השירים ד׳ איתא, שבימי אליהו היו הרבה מאותם הנביאים שהיו רק לדורו, ולמה לא השתפקו באליהו הנביא. אבל אם שכל אשר ישכיל האדם בדבר שחוץ ממנו כל הדורות ישכילוהו, אם רק שכל אמיתי הוא, והחילוק אשר ביניהם רק במדת הבנתם הוא, דור זה דור חכם, יותר יבין, ודור אחר דור מטומטם פחות ממנו ישכיל, אור הנבואה אשר צריכים היו לקבל אל קרבם, כל איש וכל דור הי׳ צריך להתיישר ולהתתקן כ״א כפי עצמותו ותכונתו אף מדת טבעו, נצייר נא שנביא עומד, מתנבא ומצוה על התורה והתשובה לתלמידיו, וביניהם גם איש מדורנו נמצא, אז השכל אשר בדברי תורתו ונבואתו גם האיש בן דורנו אפשר כמוהם יבין, אבל את הארת נבואתו ועוד להתנבאות עמהם, הרבה מהם יפרד, לא יתנבא ואפשר גם לא יקבל מאומה מרוח הנביא.
נחלת הכלל · Hakhsharat haAkhrakhim, 16. Ring. 11-432

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מבוא השערים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.