מבוא השערים · פרק א׳, ל״ה

ובמה יעשה ירמיהו הנביא את כל אלה, לא חיל ולא כח גבורים נתן ד׳ לו, רק את פיו וזרם האלקות אשר על ידו, גם על העולם בעצמו שאינו בר דעת ולא אזנים לו לשמוע את דברי הנביא וגם את המוסר אשר ייסר את בני האדם ע״י את קדושתו הזרים כי איזה יחס לו לעולם בשביתת שבת או בהמשפט אשר יקלקלו בני האדם וייסרו אותם הנביאים ומ״מ איתא בשערי קדושה הנ״ל שגם לעולם ימשכו הנביאים קדושה, וז״ל בחלק ג׳ סוף שער ב׳ וראשית שער ג׳. וזה סוד ואשים דברי בפיך וכו׳ לנטוע שמים וכו׳ [ישעי׳ נ״א] כי האדם וכו׳ ממשיך חיים לשמים ולארץ וכו׳ שותף שלו, אני בורא ואתה מקיים, ומעתה לא יקשה בעיניך ענין הנבואה והשפע בתחתונים וכו׳ כי אדרבה הנבואה מוכרחה להמצא בעולם כדי להיישיר האדם ולתקן מעשיו לשימשך שפע לכל העולמות עכ״ל הק׳.