מבוא השערים · פרק א׳, כ״ז

וגם עתה בזמה״ז אף מי שלא יזכה שידבר ד׳ ע״י בנבואה, בעבודת הנבואה כ״א יעבוד ואורו ית׳ וקדושתו יתיחדו בחדרי לב כולם אף בחורי גופם, לכן בקבלת התורה לא השתפק לצוותם את התורה בסימן לבד ואות שמן ד׳ הוא הצווי, כמו במצרים שנתן להם קול אות הראשון וקול אות האחרון למען יאמינו שנראה אליו ד׳, רק גילה והתפשט את אור קדושתו עד לוירד ד׳ לעיני כל העם על הר סיני, ויראו את אלקי ישראל, ויחזו את האלקים, ומראה כבוד ד׳ וכו׳ לעיני בני ישראל, וכן אח״כ לועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, וכמו שדרשו חז״ל בתוכו לא נאמר אלא בתוכם שהקב״ה שורה בלב כל אחד מישראל.