מגיד דבריו ליעקב · פרק צ״ד, א׳

טעמה כי טוב סחרה. יובן ע"פ מה שאמרו רז"ל ע"פ וירא אלהים את האור כי טוב שגנזו לצדיקים לע"ל והנה נאמר כי אין מחסור ליראיו דורשי ה' לא יחסרו כל טוב נמצא מי שיש לו מדת היראה אינו חסר מכל טוב והטעם מפני שהוא מושרש במדת היראה הנק' אשת חיל יראת ה' והמדה הנ"ל נקר' אוצר בית ה' כמ"ש יראת ה' היא אוצרו ובאוצר גונזין כל טוב ולכן אין מחסור ליריאיו וזהו טעמה פירש החזיקו במדת היראה וטעמו אותה ותזכו לטוב הגנוז שם וזה כי טוב סחרה פי' מסבבת וסוחרת טוב הגנוז בתוכה לא תירא לביתה משלג אי' בזהר דמנה דינין מתערין פי' אי"ק בכ"ר גל"ש והנה בכ"ר הוא שני' לאי"ק נק' בכר לשון ראשון ע"ש ראשית חכמה יראת ה' שהוא ראשון במספר כי הראשון שבכולם לית מחשבה תפיסה בה כלל ואינו בכלל מספר כידוע לכך השני נק' בכר שהוא בכר לאביו וע"כ האותיות שניות ביחידות ובעשיריות ובמאות שהוא משנה למלך המחבר מלך ועד דלפני הב' הוא א' מלך שאן לו תפיסה דלפני א' מה אתה סופר ואחר אותיות בכר גל"ש שהוא שג"ל נוקבא והמ"י: