מגיד דבריו ליעקב · פרק מ״ו, א׳

על הר גבוה עלי לך. האבות נקראו הרים אך יש ג' מיני אהבות, א' אהבה מחמת עובדות שרואה א' שעשה כלים יפים נאים ומפוארים ואוהבו בשביל זה, והב' אהבה הבא מחמת דבורו היפה, וג' אהבה הבאה מחמת חכמתו שהוא חכם גדול ואי' בינה לבא ובה הלב מבין וי"ל הא בינה היא מהמוחין והם בתלת חללי דגולגלתא אך היסודות פירש התקשרות דתרין ריעין מתפשטות עד החזה כנודע לכן ההבנה היא בלב כי שם הוא מקבלת ממדריגה עליונה מקדמת השכל וצדיק נקרא ציון כמ"ש רשב"י אנא סימנא בעלמא פירוש כי הצדיק במעשים טובים שלו עושה רושם למעלה וגורם תענוג לעולמות עליונים למשל האבות היו עושים בבארות ומקלות אותן הפעולות שנעשים בתפילין נמצא כשאבות עושים הפעולה הנ"ל עיקר התקשרות שלהם היה בעולם המחשבה עד"מ כשראה הבאר נתדבק במקור מים החיים בנהר יוצא מעדן נמצא המחשבה היא הר גבוה ועובדות הם ציון לזה וכשהם מחשבים למעלה יכולים לעשות רצון ויכולים לעשות מדבר רע טוב כמו שמצינו אצל רשב"י שהיה מדכי שוקי טבריא פירוש שוקי הם מדריגת תחתונים והעלם למעלה: