מגיד דבריו ליעקב · פרק כ״ח

2 קטעים, בנוסח המקורי.

א׳
אלו ואלו דברי אלהים חיים. בין האוסרים ובין המתירין, דבדעת חדרים ימלאון (משלי כד ד) כל המדות הם באים מכח הדעת רצה לומר מחמת שאני יודע שהוא אוהבי אני אוהב אותו ומחמת שאני יודע שיש גדול ממנו אני נכנע ממנו ומכבדו וכן כיוצא בזה. וכל אחד המשיך ממדת הדעת שיהיו הצרופים של הדיבורים כך וזה כך שזה המשיך ממדת הדעת מדת אהבה שיהא הביצה מותרת שיהא זה במעשה כך וכשאחד רצה לשנות את הלכה כמו רבי יהושע דאמר אין משגיחין בבת קול החזיר את הדין הזה למדת דעת ומשם המשיך את הדין למדה אחרת והמשכיל יבין.
ב׳
פירש אחר: אלו ואלו דברי אלהים חיים פירש שתורה שבעל פה הם קשוטי כלה וזה אומר שכך צריך להיות הקישוט וזה אומר שזה אינו נאה וכך נאה יותר ויש למלך תענוג שהם חולקים בקישוטין שכל אחד רוצה לפאר המלך.
נחלת הכלל · Maggid Devarav leYa'akov, Koretz, 1781

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מגיד דבריו ליעקב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.