בתפלה צריך לשום כל כחו בהדבורים וילך כך מאות לאות עד שישכח מגופניות ויחשוב שהאותיות מצטרפים ומתחברים זה עם זה. וזהו תענוג גדול דמה אם בגשמיות הוא תענוג גדול מכש"כ ברוחניות וזהו עולם היצירה. ואח"כ יבא לאותיות המחשבה ולא ישמיע מה שהוא מדבר. וזהו בא לעולם הבריאה ואח"כ הוא בא למדת אי"ן שנתבטל אצלו כל כחותיו הגשמיים וזהו עולם האצילות מדת חכמה.
מגיד דבריו ליעקב · פרק כ״ז, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Maggid Devarav leYa'akov, Koretz, 1781
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מגיד דבריו ליעקב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.