מגיד דבריו ליעקב · פרק כ״ו

2 קטעים, בנוסח המקורי.

א׳
וזהו ויסעו ממרה ויבאו אלימה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם. מים המרים נקרא השכל שבמדריגת התחתונים, מים התחתונים בוכים אנן בעינן למהוי קדם מלכא, וזהו כמו מי סוטה הנלקח מקרקע המשכן בשבירה ואם לא נטמא מחשבתו יהא נהפך המחשבה זרה אצלו לזרע שמכחה מתחזק לעבודתו ית', כידוע דבכל דבר רע יש דבר טוב. אבל אם הוא נטמא ר"ל שמחשבתו אינו זכה אזי ח"ו רע לו.
ב׳
וזהו ויבואו מרתה שנפלו לדבר רע ולא יוכלו לשתות כי מרים הם. פירוש העם לא היו טובים דאם היו כדאי אדרבה היה באה להם משם טובה יתירה. דכל דין יש בתוכו חסד ואם היו שוברין את הדין היה בא להם טוב. וזהו ויסעו ממרה ויבואו אלימה דאותיות אלימה הוא אותיות אלהים רק הצירוף הוא הוא כך אלימה נקרא דבר שהחסד שבו אינו מושג וזהו אלי הוא החסד שאינו מושג ואלי לשון אל י' החסד הנמשך מהחכמה היה וזהו פירש הבה לנו עזרת מצר שתהא העזרה באה מכח הצרה.
נחלת הכלל · Maggid Devarav leYa'akov, Koretz, 1781

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מגיד דבריו ליעקב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.