וז"ש חזייה דקא בדח טובא אמר תפילין קא מנחנא כי תפילין נקרא דביקות בהש"י שמדת האהבה שורה בו. וזהו וראו כל עמי הארץ כי שם ד' נקרא עליך, ר"ל שהוא ית' שורה בך ויראו ממך שתהא אתה בחי' ניראה, וזהו עוד רד בחי' מלכות מלשון והוא רודה בכל עבר הנהר והמל' נקרא יראה עם א"ל עם חסד ואהבה וזהו נאמן הוי יהודה לקבל מלכותא, ר"ל כאשר האדם מאמין שהש"י מכה"כ וחושב במחשבות בוראו ית' נופל עליו יראה גדולה שהיא בחי' מלכות ושארי סיהרא לאנהרא היראה נקרא סיהרא כמו הלבנה שמקבלת אורה מאור השמש כן שמש ומגן הוי' אלקים.
מגיד דבריו ליעקב · פרק כ״ג, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Maggid Devarav leYa'akov, Koretz, 1781
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מגיד דבריו ליעקב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.