צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותיך ע"ד כמדומה שכתוב בס"ח מעשה באדם אחד שלא היה יכול לגדל בניו ואמרו שאינם מתנהגים בצניעות ע"ד את צנועים חכמה והחכמה תחי' בעליה לכך מביא הצניעות חיות לבניו והצניעות היא מדת יראה שהוא ירא מפני הש"י לחשוב תאות אחרות תאות גשמיות ומכח מדת יראה בא למדת אי"ן כי מחמת זה מחשיב את עצמו לאין ואי"ן נקרא חכמה כמ"ש החכמה מאי"ן תמצא וממילא בא החיות כנ"ל, וזהו אמרי נא אחותי את והלא איש ואשתו ניכרים בהתקרבותם ובדיבורם באחדות גדול אבל הם היו צנועים מאוד מאוד. כמ"ש הוא לא הסתכל בה מימיה וגם יצחק שאלמלא לא כתיב והנה יצחק מצחק לא היה נראה ביניהם התקרבות כמו בין איש לאשתו כך יהא אדם צנוע באורחותיו ויהא שרוי עמו מדת חכמה הבאה מכח יראה כנ"ל וזהו צאי לך בעקבי הצאן בדרכי אבות והוי צנוע כמותם ורעי את גדיותיך תגדל הבנים שלך.
מגיד דבריו ליעקב · פרק י״ט, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Maggid Devarav leYa'akov, Koretz, 1781
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מגיד דבריו ליעקב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
