מגיד דבריו ליעקב · פרק י״ד, ד׳

ושב ה' אלהיך את שבותך ע"ד משל אב ואם אוהבים את הבן בשוה רק אם הבן אינו מתנהג בדרך הישר ח"ו אעפ"י שהאב אוהב אותו אינו מראה לו אהבתו ומכה אותו. והאם אעפי"כ מרחמתו ומנשקתו ומקרבתו אל אביו. כך עתה בגלות מדת הקב"ה כביכול אינם מגולים רק מדת השכינה מגולה כמו שהיתה אצל אסתר שאעפ"י שהיה נס גדול מ"מ נתלבש הנס במדריגה תחתונה דאסתר והנס נעשה ע"י שנשאת לאחשורוש. משא"כ אם היו זוכין היה נעשה הנס בפרסום בלי התלבשות במדריגה התחתונה והחיות ששוכן תמיד בעולמות נק' השכינה, והיא דוגמת האם שמגלית מדותיה. אעפ"י שהבן אינו מתנהג כשורה לפיכך אין רשאין לומר רק שם אדנ"י שמדת אדנ"י היא נגלית ולא שם הוי"ה כי שם הוי"ה הוא שם העצם ולא נתגלה היום.