מגיד דבריו ליעקב · פרק קל״ד, ב׳

ונחזור לענין שכל עניני מצות החג היה להשפיע לע' אומות וגם הז' הקפות של ימי החג היה הקפה בלולב ובמיניו היה ג"כ רמז אל האו"ה הגם שד' מינים אלו מרומזים אל ד' אותיות הוי עכ"ז הם רק הארות משם וענפים מהאילן גופא כי שורשם הם צמחים שהם תחת המזלות כמשרז"ל אין לך כל עשב ועשב שאין לו מזל ברקיע המכה ואומר לו גדל וידוע שכוכבים ומזלות הם תחת ע' שרים והם ג"כ נקראין ענפי האילן כידוע מס"ה נמצא כי כל הקפות החג היה לתועלת הע' שרים כי הם שורשן ולכן הם גדילין וצומחין ע"י הכוכבים ומזלות ומ"ש המכה אותו ואומר לו גדל פי' כי כל דבר ודבר התחתון יש לו חשק ותאוה לעלות ולהתדבק בשורשו העליון והנה בהראות הכוכב או המזל באיזה שעות ידועים לתועלת הצומח ובהראותו אל הצומח רוצה הצומח וחושק להתדבק בו לעלות לשרשו ובה הוא גדול והולך והרי הוא כמכה אותו ואומר לו גדל אבל בש"ע שההקפות בשביל תועלת ישראל שהם אחוזים ומשורשים בגוף האילן שהם שמות הויה בעצם לכן ההקפות של ש"ע בס"ת עצמו שהוא עצרת תהיה לכם לכם דייקא ולא לאו"ה שאן להם אחיזה בזה החג כלל ועיקר ומה שנק' זה החג שמיני וארז"ל שמיני רגל בפ"ע ויותר עליון מהם וי"ל ע"פ מ"ש בזוהר ע"פ כולם בחכמה עשית כולם במחשבה אתברירא וכדי לקרב זה אל השכל נמשיל משל נאה למלך שעלה ברצונו לבנות לו בית הנה בתחלה היה הרצון סתום מאוד מאוד בלי שום דבר פרטי ואח"כ כאשר בא הרצון אל המחשבה נתגלה הרצון בכללות איך יהיה מדת ארכו ורחבו ומספר חדריו ופתחיו וחלונותיו בתכלית השלימות והנה הג' שיש בזה ג"כ פרטית רק מפני שהוא רק במחשבה נק' כללות וזהו כלל הראשון ואח"כ כאשר התחיל להכין צרכי הבית כמו עצים ואבנים ושיד ובע"מ זה נק' פרטים אבל עכ"ז בכל פרט ופרט יש ג"כ כלל קטן למשל כאשר התחל להכין עצים לצורך הבית עדיין לא היה הפרט שלם וכאשר הכין די סיפוקו נשלם הפרט וזהו כלל קטן שבפרט וזהו שאמרו כ"א כלול מי' כי הגם שהיא ספירה פרטית יש בה כללות וכאשר גמר כל הפרטות ובנה הבית וגמרו זהו נק' כללא בתראה וזה הכלל האחרון הוא העיקר כי הוא המלמד ומורה ומגלה סתימות הכלל הראשון וגם כל הפרטות בו בהתגלות וזהו כלל ופרט וכלל והנה בתחלה עלה ברצונו ית"ש ואח"כ במחשבה אתברירו בכלל ואח"כ ע"י הו"ק ו' ימי הבנין נעשה הכל בפרטיות ובשביעית נכללה ונתגלה כל הכלל של המחשבה קדומה וכל הפרטית כנודע ולכן הז' הוא קודש שבו נתגלה עולם התענוג נמצא בוודאי שעולם התענוג בעצמו שם יש יותר תענוג ושמחה שבו כללות הרצון העליון והוא הוא השמיני מפני שהוא העליון על השבעה כנ"ל [וא"ל שידוע כי חכמה נקרא שמן ואפשר שלכך נק' שמיני מלשון שמן והיו"ד יתירה מורה על החכמה הנק' יו"ד] ולכן נק' ש"ע כי עצרת היה מל' מעולם החכמה ממש שהוא השמיני כנ"ל והנה ידוע שהמלכות נק' שם וזהו טוב שם ר"ל מל' משמן ר"ל כאשר אבא יסד ברתא שהוא עולם הטוב והתענוג העליון אז טוב השם כנ"ל: