אם באה לאדם במחשבתו התפארות הוא בעולם תפארת ואם באה במחשבתו אהבה הוא בעולם האהבה וכן בשאר המדות של שבעת ימי הבנין. ואם הוא חכם להפשיט עצמו מהגשמיות אז הוא מדבק עצמו באותה אהבה עליונה במדות הבורא ית' . אע"פ שהאהבה הבאה עכשיו במחשבתו הוא מעניני העה"ז יכול להפשיט עצמו מזאת הגשמיות לדבק עצמו בשרש אהבה העליונה. כשאדם מחדש איזה דבר חכמה בתורה הוא נותן מוחין באותן הדיבורים מפני שהיו המוחין בתחלה בהעלם מלובשים באותן הדיבורים ועכשיו הוא מפשיט אותן מהלבוש ומתגלים ומגדלים וזהו קישוטי כלה. וכן כשהוא מדבר דברי תורה בדחילו ורחימו הוא נותן מוחין באלו הדבורים.
מגיד דבריו ליעקב · פרק י״ב, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Maggid Devarav leYa'akov, Koretz, 1781
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מגיד דבריו ליעקב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.