מגיד דבריו ליעקב · פרק קי״א

1 קטעים, בנוסח המקורי.

א׳
טעם מפני מה משלים החזן רמ"ח תיבות של ק"ש ולמה לא כ"א לעצמו, והענין הוא שהדיבורים נקראים צבור והחזן הוא מחשבה לשון חזון כי הנביאים יונקים מהבינה הנק' עולם המחשבה ואותיות המחשבה הם ג"כ דיבור אך נגד הדיבור התחתון הוא מחשב ונק' עלמא דאתכסי' נגד הדיבור ולכן תלת חללי דגולגלתא היא בחי' המחשבה וזהו שממתינים במה ששומעין מהחזן ומכוונים במחשבה והדיבור של החזן הוא אצלם מחשבה ולכך נק' שליח ציבור ולכן המתפלל ביחידות יכוין לט"ז ווין שבאות ג"כ ע"י כוונה ולכך ג' תיבות שומעין מש"ץ ותו לא:
נחלת הכלל · Maggid Devarav leYa'akov, Koretz, 1781

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מגיד דבריו ליעקב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.