מגיד דבריו ליעקב · פרק ק״ד, א׳

צריך לכל אדם להיות לו אמונה גדולה לזה שכל מה שהוא עושה איזה מצוה או לימוד תורה או תפילה יתעורר תענוג גדול למעלה ולא יאמר בלבו איך אפשר שאני אעשה כביכול תענוגים למעלה ע"ז נאמר (משלי טז,כח) ונרגן מפריד אלוף כי כביכול נקרא אמונה אמונת אומן ובכל המצות יחשוב שיהיה תענוג גדול לעילא שיביא כל הדברים לעולם התענוג ששם לא היה שבירה ע"ד והחכמה תחי' את בעליה וכו' ומחיה אותה, אך א"כ יאמר אדם בלבו שהוא גדול מאוד ויבא לידי גיאות וגדלות ולז"א רבבה כצמח וכו' ותבואי וכו' ואת ערום וערי' מי נתן לך הכח הזה אני אני הוא וזה הכלל שצריך להתעורר למטה ההתלהבות דהיינו התענוג שלו ר"ל שיהיה לו תענוג ממש במה שעושה רצון הבורא ית' כדי שיבא לעולם התענוג: