כל הבכור אשר יולד בבקרך הזכר תקדיש לה' אלהיך. הבעש"ט זלל"ה אמר שלא ידאג אדם על מקרה בלתי טהור שראה קרי בשוגג בלי שום מחשבה והרהור כי הוא ח"ו היה חייב מיתה ועי"ז כי יצא ממנו הרע נפטר ממיתה ובאם לאו היה מת ח"ו, ואמר רמז לזה יקר בעיני ה' המותה לחסידיו ויקר אותיות קרי הוא טוב לחסידיו היינו שבאה לו שלא מחמת הרהור הוא טוב שבאם לאו היה אפשר להיות מת ח"ו א"כ אין לדאוג אלא אם ראה ע"י מחשבה ח"ו וכשבא לאדם מחשבה רעה חלילה יראה לטהרה בהעלותה להתקשרות הבורא ית', וזהו כל הבכור אשר יולד היינו מחשבה רעה [כי הקליפה קדמה לפרי לכן נק' בכור].
מגיד דבריו ליעקב · פרק ק״ג, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Maggid Devarav leYa'akov, Koretz, 1781
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מגיד דבריו ליעקב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.