מגיד דבריו ליעקב · פרק י׳, א׳

מ"ש בפסוק ויפן פרעה ולא שת לבו גם לזאת. והענין הוא דכתיב מציון מכלל יפי אלהים הופיע (תהלים נ,ב) דמציון הושתת העולם לפי שהיא עיקרה של עולם וחיותו וכל הארצות יונקת ממנה. וכן בשלמה המלך עליו השלום אמר וידבר אל העצים ואל האבנים שהיה יודע איזה חלק בארץ הולך לכוש ונוטע שם פלפלין וכן השאר וזה בעולם וכן בנפש שישראל הם עיקר החיות וכל האומות המקבלות מישראל חיות וכל אומה ואומה בפ"ע. וז"ש ויאמר משה אל העם החלצו מאתכם אנשים לצבא ויצבאו על מדין. ר"ל לברר אנשים שהם כנגד מדין ופרעה נקרא תנין הרובץ בתוך יאוריו וכן פלשתים שיצאו ממצרים נקרא ע"ז שלהם דגון לשון דג וז"ש יעקב יהי דן נחש עלי דרך זה קאי על שמשון לפי שהיה ג"כ מאותו חלק שכל נחשים יונקים ממנו אך מפני שהיה עדיין בזה בחי' רע שהתעה לחוה שנאמר כי תאוה היא לעינים והוא אמר כי ישרה היא בעיני ע"כ כתוב הנושך עקבי סוס וגו' וזה ג"כ רמז לפרעה בזה שנהפך המטה לנחש ונחש למטה לרמז ע"ז שלו ולא שת לבו וכו'.