כאשר צוה ד' את משה ויהרגו כל זכר, לפי שד' אמר נקמת בני ישראל. ובזה העיקר הריגת זכרים שדרכן ללחום. ומשה אמר נקמת ד' וזהו מנקיבות שהחטיאום והם עשו כאשר צוה וגו' זכר. שוב מצאתי כן באלשיך, עוד י"ל כי ד' צוה נקום וג' למשה. ומשה ציוה החלצו וגו' לישראל. והם כוונו מעשיהם להיעשות כאשר צוה ד' את משה וזה שהרגו כל זכר לבד. ועיקר הנקמה שהוא בנקיבות המחטיאות נעשה על ידי משה:
קומץ המנחה · פרק א׳, צ״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · R' Zadok -- Kometz HaMincha
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך קומץ המנחה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.