צריך לזכור לעולם שאינו אלא גר בעולם הזה ולא תושב. וזהו וישב יעקב ביקש להיות תושב לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו וכו' וזה שאמרו במדרש (פ' וישב) אין וישב אלא לשון צער. ובספרי ר"פ קרח לשון קלקלה. והכל מטעם אחד דכשחושב שהוא תושב בא לידי קלקלה וגם גורם דבא לידי צער דמראין לו שאינו תושב:
קומץ המנחה · פרק א׳, צ״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · R' Zadok -- Kometz HaMincha
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך קומץ המנחה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.