בפרק קמא דבתרא (ח' ע"ב) והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע. אלו הדיינין וגבאי צדקה, וככוכבים לעולם ועד אלו מלמדי תינוקות. עיין בתוס'. ונראה דלא קאי אכמות האור אלא אאיכותו. דידוע אור רקיע אין בו דבר ממשי רק אויר רחוק נדמה כן. וזהו דיינין וגבאי צדקה שהם מתקני הגוף. ובעוה"ב אין ממשות לגוף ואין ממשות המעשה רק הזוהר. אבל כוכבים שמשיים ואורן מעצמותן וכן מלמדי תינוקות תיקון הנפשות והיא ממשיית לעוה"ב וניכר המעשה הגורמת האור:
קומץ המנחה · פרק א׳, פ״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · R' Zadok -- Kometz HaMincha
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך קומץ המנחה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.