עצם האדם הנפש. והגוף קנין לו. וקנין פחות ממנו. ממונו ונכסיו ויותר פחות חבריו וריעיו. וצריך שלימות כולם. וזה איזה חכם כו' גבור כו' עשיר כו' מכובד כו' שהוא שלימות ד"מ חלקי האדם. ואז"ל בנבואה על חכם גבור ועשיר שלימות הג' אבל שבינו לחבירו אינו בנביא שנבדל מהם והקדמונים שמוהו אמצעי בין אדם ומלאך ובמדרש (ילקוט משלי ו׳:ו׳) ע"פ לך אל נמלה. העולם הזה דומה לע"ש ועוה"ב לשבת מי שטרח בע"ש כו' ודומה ליבשה ולים ודומה לימות החמה וימות הגשמים ועולם הזה דומה לפרוזדור כו'. כנגד שלימות הנפש בחכמה עוה"ב דומה לטרקלין לפני מלכים יתייצב צריך חכם. ונגד שלימות הגוף עוה"ב דומה לשבת שהגוף שבת ממלאכה. ונגד הממון דומה לימות הגשמים. ונגד החברים דומה לים שאין לו חברים שם:
קומץ המנחה · פרק א׳, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · R' Zadok -- Kometz HaMincha
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך קומץ המנחה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.