המקובלים כתבו דמדת יום זכר ומדת לילה נקיבה. ולכן בשחרית אמת בערבית אמונה והכל אחד. ובקרבן מנחה סימן כ"ו דלגבי יום תשש כחו. ולי נראה לפי שמקבלת אור הלבנה המושפעת מחמה ולכן יום זכר. וזה שאז"ל (פסחים ב' ב') עולם הזה דומה ללילה. שמתמצית או"ה ישראל שותים (ולכן ישראל נמשלו ללבנה ואו"ה לחמה) ועוה"ב ליום ולכן אמרו במדרש (תנחומא תשא) דכשלמד תורה שבכתב ידע שהוא יום, שבעל פה לילה. דתורה שבעל פה מקבלת ויוצאת מתורה שבכתב, וז"ש בטוא"ח סי' קל"ט תורת אמת זה תורה שבכתב דמדת יום אמת לשון זכר. וחיי עולם זו תורה שבעל פה דתורה קדמה לעולם. אבל תורה שבעל פה המיוחדת לישראל כמש"ל סי' י"ז תלוי' ומיוחדת בעולם:
קומץ המנחה · פרק א׳, כ״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · R' Zadok -- Kometz HaMincha
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך קומץ המנחה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.