הכשרת האברכים · פרק ט׳, ס״ד

ואגב עוד דבר הנחוץ לך הרווחת בדברינו אלו, כי גם את סתם זרם המחשבות לא של תאוות רק של רשות השוטפות בך בתפילתך ומבלבלות אותך תוכל במטאטא זה לטאטאה וממך להרחיק. כשאתה עומד בתפילה והפראות הללו, מחשבותיך, מהוללות בך לבלי לעצרן, אז אם בחזקה תרצה להסירן מסופקני אם תוכל להן ולפעמים עוד תתאמצנה להתגרות בך יותר. לכן הפסק על איזה זמן מתפילתך והרגיע א״ע [בערוהיג דיך], אם רשאי אתה לשבת בפרק הזה בתפילה שב, ואם לאו השען על איזה דבר ובמנוחת לב הסתכל על מחשבותיך, והתבונן עם מחשבתך על פחזות הפראות האלה, איך מחשבה אחת מתחברת בחברתה, וזו קופצת על זו. ופתאום מחשבה שמלפני כמה שנים מיהרה לבא אליך וכו׳, ממש כפראים בהוללותם וכחיות בפחזותן.