הכשרת האברכים · פרק ט׳, י״ג

ועתה נחזור לעניננו. אין כל אחד מאתנו רשאי להשמיט כל יכולת ואמצעי מבלי לשמש בו לעשות א״ע לבעל מחשבה חזקה ואיש מתרגש בכל פעם יותר ויותר מ אשר אנו בטבענו טבע איש ישראלי, ואז גם אל תכלית ראשית מאמרנו אי״ה נגיע, שנרגיש את התרגשיות נפשנו לקדושה, ולא לבד בשעה שמעצמה היא מתרגשת, רק גם ברצוננו ובבחירתנו נוכל להביא את עצמנו לידי התרגשות אף להתלהבות קודש, והוא מפני שכלנו אנשים מתרגשים נהי׳. את האכזר קשה לעורר ברחמנות, רק לפעמים ורק ע״י צרה נוראה ח״ו בזולתו יתרגש ברחמנות, משא״כ האיש שבעצם הוא רחמן, בקל יתעורר כפעם בפעם גם מכל דבר שיש בו צד רחמנות. כן כל זמן שאין אנו מתרגשים, עבודה גדולה ופעולה קשה היא להביאנו לידי התרגשות וכמעט שלא בידנו היא, וכשיעלה לעשות אותנו לבעלי רגש אז לא תהא התרגשותנו כל כך יקרה לנו הנמצאה רק לפעמים ואחר התאמצות יתירה, תכופות נתרגש ובכל פעם שנרצה ברצוננו נתעורר.