הכשרת האברכים · פרק ח׳, י״ב

מה עשה מן שנות חייו, ומה הי׳ יכול לעשות מהם, מה מאושר הי׳ אם הי׳ מתנהג בכל דבר בדרך התורה, הטהרה והחסידות. את מדותיו על כל פנים הי׳ עובד לתקנן, תכלית כל אכילתו שתיתו וכו׳ אף מסחרו הי׳ רק לשם ד׳ שיוכל לעבדו, ואפילו אם עוד לא היו מתוקנים שיהיו בלתי לד׳ לבדו עכ״פ הי׳ עובד בעצמו שיעשה הכל לשם ד׳, ותמיד תשוקתו זו היתה נגד עיניו איך להתקרב אל הקב״ה ואל קדושתו ואל תורתו, ובכל פעם הי׳ מסתכל בקרבו וראה כל פגם ונגע והשתדל לתקנם. ואז אף אם בכל אלה מי יזכה לפניו בדין מ״מ הי׳ יודע שאחר שיקבל עונשו בגיהנום ישוב אליו ית׳ לצרור בצרור החיים את נשמתו. משא״כ עתה האם יש עוד להסתפק לו בדינו במרום איך יצא, כשגם בעיני עצמו כך הוא נראה, ורעדה תאחזהו מגועל נפש על עצמו.