הכשרת האברכים · פרק ו׳, כ״ט

ואח״כ תרגיל עצמך להרחיב את מחשבתך, ואת כל ידיעותיך מן בית המקדש, תחבר בזה. וחשוב הנה בית המקדש בנוי המקום אשר עין בעין אלקים יראה, ומצוה מן התורה לעלות שמה שלש פעמים בשנה, ולמה, כדי ליראות פני האדון ד׳ צבאות. האש יורדת מן השמים לעיני כל, והכהן עומד באורים ותומים, ישראל שואלים את צרכיהם מאת הקב״ה, והוא ית׳ עונה להם. ופעם אחת בשנה נכנס הכהן גם בקדש הקדשים ושם עוד יותר ראה את האלקי ישראל, פעם יצא הכהן וסיפר ראיתי זקן מלא רחמים לבוש לבנים והוא סימן טוב, [יומא ל״ט] ופעם יצא וסיפר ראיתי את י״ק ד׳ צבאות יושב על כסא רם ונשא ואמר לי שאברכנו, וכשברכתי אותו שיתנהג עמכם בניו, במדת הרחמים הי׳ מנענע לי בראשו. [ברכות ז׳] כשנכשל איש בעבירה ח״ו הלך לבית המקדש ונתכפר לו, וגם על ספק חטא, אשם הקריב, והתמידין היו מכפרין על שאר עבירות היום והלילה עד שלא לן אדם ועבירה בידו. ובמקום קדוש והתגלות כזאת אתה עומד ומתפלל, משבח ומשיח להקב״ה, כמה יבער לבך ותלהט נפשך בתפילתה ושירתה לד׳. גם בשעה הפנוי׳ לך צייר לך כזאת, שבשעת התפילה כאילו אתה עומד בבית המקדש וכו׳ ואז כשתבוא להתפלל יקל לך לעורר עצמך.