הכשרת האברכים · פרק ו׳, כ״ו

גם בספרי הקודש של חסידות תרבה לעיין. אבל זה הוא העיקר, שלא בשעה שאתה לומד בהם לבד, רק גם תרבה לחשוב בהענינים שראית שם, לא בלבד כדי שתזכור לקיים את הכתוב שם, רק גם כדי לקדש ולחזק את מחשבתך. כבר ביקשנוך זה כמה שלא תתבייש מעצמך, האם לא טוב ויפה לך בעולם הזה ולעולם הבא, שבמקום שמחשבותיך שוטפות כהפקר במחשבות שונות תחשוב דברי קודש אלו. ואם בדבר שכל, עיון ועמקות הגמרא ותוס׳, קשה לך לכוף את מחשבתך לחשוב בהן בשעות הפנויות, בדברי אגדה המושכת את לבו של אדם, וכן בדברי חסידות למה זה לא תחשוב, הן בשעות וברבע השעות הפנויות, והן בשעה שאתה הולך בחוץ. ואם מתחילה גם זאת יקשה לך, הלא תדע שקל יותר להיות שחץ קל והפקר ח״ו מאשר להיות מוגבל רק בדרך הטוב, דרך הטוב והחסידות. אבל כאשר תתרגל בהן ובפרט לפי האופנים שנראה לך בזה אי״ה, אז אחר הרגל של איזה זמן, מעצמך לא תוכל ללכת פנוי בלא מחשבה של קדושה. ואם יאונה לך פעם שהלכת ברחוב ולא הרהרת בתורה ודבר של קדושה בדרך הלוכך, תרגיש חטא בקרבך כאילו ח״ו בטלת עת ומועד אשר קבעת לתורה.