הכשרת האברכים · פרק ה׳, ל״ז

אבל זאת זכור תזכור היטב, שכאשר תבחון אותך בבחינות ונסיונות הנ״ל ותמצאך חסר, אף כשתעשה לך חשבון הנפש ותמצאך חוט״א ח״ו, אז תדאג הרבה, לאנח, ומר תמרמר עד המס לבך, ויבז בעיניך חיים מגואלים כאלה, המשוקצים בעיני אלקים ואוהביו. אבל עם כל זה בעצבות לא תשאר. כי כמו שהמרירות והתשובה נחוצה, כן העצבות להשאר בה אסורה, ומרחקת מן הקדושה ומן העבודה בכלל ומעבודת הלב והחסידות בפרט. שוב בתשובה וקבל עליך לתקן עצמך מעתה, ובטח בד׳ שיקבל את תשובתך. כמ״ש באגרות התשובה י״א מהרב הק׳ זצוק״ל, שלכן אנו מברכים בכל תפילת י״ח ברוך אתה ד׳ חנון המרבה לסלוח, והרי ספק ברכות להקל משום חשש ברכה לבטלה. משום שאין ספק וס״ס בעולם ע״ז, ובודאי יסלח לו ד׳ ע״ש. אף בכח קדושת ישראל שבך תבטח שהגם שכבר קבלת עליך כמה פעמים להתתקן, ונכשלת, מ״מ כאשר תתאמץ מעתה, פתאום האור ישראל וקדושתו הטמונים בך יבריקו, ומעתה תהפך לאיש צדיק עובד ד׳. והאם לא שמעת עוד מבעלי תשובה כאלו, אשר שנים רבות היו נמוכים, ובשעתא חדא ורגעא חדא עלו אל מקום שגם צדיקים גמורים לא יכלו לעמוד בו. לדאוג ולהתמרמר, להתחזק ולשמוח בד׳ זה כלל גדול בעבודת החסידות.