ובמה החסידות תלוי׳ בלב, רחמנא ליבא בעי, ובמה זוכים לחסידות וללב, ע״י מסירת נפש, קמאי הוו קא מסרו נפשייהו אק״ה. כי בספה״ק בית אהרן איתא שלכן נקראה מסירת הנפש ולא מסירת הגוף, מפני שאין הכוונה של מס״נ רק בשעה שבא לידי נסיון של כפירה ח״ו ומוסר את גופו להריגה, רק גם שכל עבודתו בכל ימי חייו, כלו, רצונו מחשבתו מדותיו וגופו מסורים לד׳ ועבודתו. וכמו שנראה גם משם בגמרא שלא מעשה נסיון של כפירה מביאה במסירת נפשם, רק על עבירה פשוטה, ולא על שלו רק על של זולתו ולא אחרים רצו להרגו רק הוא בעצמו מסר את עצמו לזה שראה לכותית דהו׳ לבישא כרבלתא וסבר דבת ישראל היא וקם קרעי׳ ממנה ע״ש.
הכשרת האברכים · פרק ה׳, כ״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hakhsharat haAvrekhim, 16. Ring. 11-432
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך הכשרת האברכים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
