הכשרת האברכים · פרק ה׳, ט״ו

ומה לנו להאריך בדבורים בזה אם משנה מפורשת היא במס׳ כריתות דף כ״ה ע״א, ר״א אומר מתנדב אדם אשר תלוי בכל יום ובכל שעה שירצה, הוא הי׳ נקרא אשם חסידים עכ״ל. שמפורש באר היטב שעיקרן ויסודן של החסידים הוא שלא בלבד שלא יעלה בדעתו שמעשיו טובים, ומכל שכן שלא יחשוב בקרבו לאמור חסיד אני, אף לא תהא כל ענוותנותו רק בזה לבד, שיחשוב, על עצמו, שאין עבודתו כל כך זכה כפי שצריכה להיות לפי ערכו החשוב, רק פשוט שבכל יום ובכל עת יחשוב עצמו שעבר ח״ו עבירה חמורה דאורייתא שצריך להביא עלי׳ קרבן. וראה והבט נא את שבירת לבם של צדיקינו וחסידינו הראשונים, ואיך למדו אותנו לשבר את גופנו ורחנו לד׳.