ונודע שאף שהגמרא מדמה את הנשמה להקב״ה בחמשה דברים הללו מ״מ גם בהם גדול המרחק וההבדל מאוד בין הנשמה להקב״ה, וההבדל העיקרי הוא שהנפש נתפסת בהגוף, מוקפת ממנו ונפעלת מן מאורעותיו, משא״כ הוא ית׳ אינו נתפס בגדר עלמין ואין העולם מקיף אותו אדרבה הוא מקיף את העולם, וגם לא נפעל מן העולם ואין העולם מוסיף עליו מאומה רק הוא פועל בהעולם כנודע מזוה״ק פ׳ פנחס [דף רנ״ח ע״א] ושאר ספרים קדושים, לכן כאשר רוצים אנו לדבר מן העלאת הנפש ומן בחי׳ האינה נראה שבה וכן מן התגלותה במה היא מתגלה, ולבאר זאת מן העלמת והתגלות הקב״ה, צריכים לידע ולהודיע מראש שלא כל הדברים הנאמרים בנפש נוגעים ח״ו גם למעלה, כמו שאלו ה׳ הדברים המשתווים הנאמרים בגמרא, לא בכל דבר ח״ו משתווים כנ״ל.
הכשרת האברכים · פרק ב׳, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hakhsharat haAvrekhim, 16. Ring. 11-432
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך הכשרת האברכים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
