הכשרת האברכים · פרק ב׳, ט״ז

אמנם כן הוא, אבל מ״מ למה אינו מרגיש מאומה בעשיתו אפילו בשעה שעושה עבודה גדולה בכח גדול, הא סוף כל סוף מתגלה בו חלק הנפש, ובהתרגשות המדות אף התרגשות כל שהוא כבר מרגיש, עוד זאת, הא תינח בפעולות העשי׳, אבל מה נענה בפעולות החושים שיש ששורשן יותר גבוה מהמדות כנודע ששורש המדות הוא בשם מ״ה ושורש הראי׳ הוא בשם ע״ב והשמיעה והריח הוא בשם ס״ג. כמ״ש בע״ח שע״ד ושע״ה, רק כנ״ל בשורש הענינים הוא כך, ומ״מ בפעולות האיש בהעשי׳ וחושים גם חלק נפשו המתגלה בהם נשארה סתומה, ובהתרגשות מתגלה יותר.