הכשרת האברכים · פרק י״ד, ו׳

ורק כשמחשבתנו זו בק״ש היא מחשבה של ממש בכחה לשעבד את כל גופנו כחותינו ונפשנו וכו׳ לד׳, ולא כשהיא מחשבה קלה כצל עובר. הבה נא ונראה אם מחשבה של פעולה ממשית היא אם לאו. הנה שלש פעמים ביום אתה מכוון מחשבה זו של מס״נ, אבל נסה נא גם לאמור בפיך, הנני מוכן למסור אותי להשרף באש לפני ד׳ [כ׳בין גרייט מיך צו לאזען פארברענען אין פאיער פאר דעם אויבערשטען], ואז תראה שבפעמים הראשונים יקשה לך לאמור ע״ע דברים כאלו להשרף באש, אם כן מחשבתך זו עוד אינה של מעשה ממש כיון שגם הדיבור ממנה קשה לך.