אבל זהו רק לענין החטאים שעברת, משא״כ לפגמיך וחסרונותיך אשר במדותיך ונטיותיך שעליך להיטיבם לרפאותם ולתקנם צריך אתה ליתן לב, לפעמים יותר תכופות, ומדי פעם בפעם להביט בכל פרטיותיהם. כי לא תהא מחלת הנפש פחותה ממחלת הגוף שחושב ומתבונן בה האיש תמיד ומטכס עצות איך ובמה לרפאותה. כן בחור ואברך כיון שכבר נתחזקה עכ״פ מעט מחשבתך וכבר יותר מעט בידך היא, לכן עיקר מחשבתך ובפרט בזמנים הפנוים לך תהא בך, לראות אף לתור אחר כל חסרוניך, ואף הקל שבהם לא יעלם מנגד עיני מחשבתך ותחקור למצא עצות איך ובמה לתקנם. והלא כמה פעמים כבר גמרת בלבך והחלטת שלא לעשות לדבר ולחשוב כזאת וכזאת ומ״מ שוב תעשה. אפשר איזה סבה טמונה בך שמגרה אותך לזה, חקור אחרי׳ אפשר כשתמצאנה תוכל לפעל מה כנגדה ורפא לך.
הכשרת האברכים · פרק י״ג, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hakhsharat haAvrekhim, 16. Ring. 11-432
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך הכשרת האברכים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
