תמים תהי׳ עם ד׳ אלקיך היא מצוות עשה הכוללת כמעט כל העבודה למקום. הרבה אנשים ישנם אשר הפניות בעבודה להם יותר לאבן נגף מלשאר בני אדם, ובכל דבר עבודה, מחשבות פניות לשם אנשים רודפות אותם יותר מלזולתם. יש מהם שהסיבה היא פשוטה, מפני שאהבתם ויראתם לד׳ פחותה ומעטה היא יותר מאשר לזולתם ובשביל זה נוח לכל מחשבות פסולות בכלל ולהפניות בפרט לדחוק ולכנס במוחם ולבם, ואנשים זולתם שאהבתם ויראתם לד׳ יותר חזקה, מתבצרים נגד התנקשות והתנפלות כל אויב, ולא יקל למחשבה אחרת פסולה לדחוק ולכנס במוחם לרחק את הרצון ומחשבה טובה לשם ד׳ ולהפוך את עבודתו לשם בני אדם ולתפארתו שישבחוהו בני אדם.
הכשרת האברכים · פרק י״ב, ט״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hakhsharat haAvrekhim, 16. Ring. 11-432
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך הכשרת האברכים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
