הכשרת האברכים · פרק י״א, מ״ג

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

אם יעלה בלבך שום הרהור רע ח״ו לאמור שכל אלה גדול ורב יותר ממך, תדע שדברי יצה״ר הם. כי אפילו כשיעזור ד׳ לך ופי עשרה גם פי אלפים תעלה, לא תגיע עוד לקרסולי גדולתך אשר לך באמת, איש הישראלי. אדרבה בטח בד׳ והתחזק שבטח תצליח בעבודתך ועוד יותר מאשר תקוה תעלה. אבל עיקר כל העיקרים הוא שתתאמץ לקיים כל אשר קבלת עליך, ובכלל תהי׳ מאותם המעמידים דברים כחומה [בר״ר ל״ט והבאנו לעיל בחובת התלמידים בהשיח] כי לא רק מי שבדיני תורה שבכתב ושבעל פה מיקל לעצמו קל הוא, רק גם האיש שבכלל עמידתו כנוצה באויר היא, הנסחבת מכל רוח כל דהו, קל הוא, היום חרד הוא על דבר ד׳ מאוד ומקבל ע״ע כזאת וכזאת, ולמחר איננו לא חרד ולא קבלה ח״ו.
נחלת הכלל · Hakhsharat haAvrekhim, 16. Ring. 11-432

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך הכשרת האברכים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.