הכשרת האברכים · פרק י״א, ל׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

מאוד יזהרו לשבת יחד בכל שבת בסעודה השלישית כמו שכבר דברנו לעיל מענינו. ובכלל, זמן סעודה השלישית בשבת, הוא היוה״כ של השבוע, יוה״כ של השנה מגלה את הנפש ומטהרתה מחלאתה שבכל השנה, וגם שלש סעודות יוה״כ של השבוע מטהר את הנפש ומגלה אותה ואת כל התשוקות ואנחות שלה שהיו מסותרות ממנו בכל השבוע. גם בכל השבוע הנפש שואפת אל על, אבל נאבקת היא ונחלשת לפני מסטיני׳ ודורסי׳, כחי הגוף וטרדותיו אשר עומדים עלי׳, רומסים אותה וסותמים את פי׳ עד שיש שגם קולה לא ישמע, ואין האדם יודע ושומע שנפשו חולת אהבה היא. וכשבא השבת שהאיש עוזב את כל העולם שאונו והמונו ובפרט בשלש סעודות שנכנס אל קדשי הקדשים לפני ולפנים, ומוסר א״ע אליו יתברך, אז כל תשוקות הנפש, יסורי׳ וצעקותי׳ של כל השבוע הימים והלילות באות ומתגלות לו בשעה זו, פעם בתשוקה עזה, משוך עבדך אל רצונך וכו׳, ופעם בכאב עצום ובקריאה ממעמקי׳ הבט נא ד׳ כי הכוני פצעוני וממך הרחיקוני, ובוכה א-ל נא רפא נא לה.
נחלת הכלל · Hakhsharat haAvrekhim, 16. Ring. 11-432

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך הכשרת האברכים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.